יועץ משפטי אמיץ

רבים מעורכי הדין מייעצים ללקוחותיהם המעורבים בהליך פלילי, במסגרתו מבקשת הפרקליטות להגיש נגדם כתב אישום, לוותר על זכות השימוע משני טעמים מצטברים: היעדר סיכוי לשכנע את הפרקליטות לחזור בה מההחלטה להגיש כתב אישום או לתקנו באופן מהותי וכן גילוי "קלפים" של ההגנה שעלולים, אליבא דגישה זו, לעמוד להם לרועץ במסגרת ניהול הליך משפטי עתידי. לעמדה זו אין יסוד.

תוצאות השימוע שנערך על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לנשיא משה קצב סתרו את התיזה שאין טעם בשימוע. הן מצביעות בעליל על כך שהיועץ אכן הגיע למעמד השימוע בלב פתוח ובנפש חפצה, וכי הוא לא היה "נעול" בגרסה מסוימת ולא ראה את עצמו קשור אפילו לא בדבריו שלו בדבר הכוונה להגיש נגד קצב כתב אישום על מעשי אונס חמורים ועבירות נוספות.

מהפרטים שנודעו על "עסקת הטיעון", ברור שלמזוז היו ספקות רבים בכל הקשור לתשתית הראייתית, שעל יסודה נפלה ההחלטה העקרונית להעמיד את קצב לדין בעבירות החמורות.

מבלי להידרש לפרשה עצמה ולהיבטיה השונים, לרבות לגבי טעמי סעיפי האישום שיוותרו ולאלה שימחקו בסופו של יום מכתב האישום, מגיעה למזוז מלוא ההערכה וההוקרה על העוז האינטלקטואלי והמשפטי לבחון מחדש ההחלטות שהתקבלו בעבר בצמרת הפרקליטות בראשותו.

הרי היה לו קל להיוותר בעמדתו היסודית ו"לזרוק" את "כדור האש" להכרעה בבית המשפט, ולכאורה כולם היו שבעי רצון. היועץ מזוז הוכיח שהוא משפטן אמיתי משכמו ומעלה שאינו מושפע מהלכי רוח או ממאווים ציבוריים ותקשורתיים וכי הוא פועל ומונחה מטעמים עניינים ומקצועיים גרידא. הוא הוכיח כי הוא פוסע בנתיב הראוי בו פעלו יועצים משפטיים אמיצים בתולדות המדינה, שפעלו ללא מורא וללא חת.

לא למותר לציין כי הליך השימוע הנוהג במקומותינו נועד בדיוק לנסיבות שבפנינו - מקום שבו היועץ המשפטי לממשלה, שהינו הסמכות הבלעדית להחליט על הגשת כתבי אישום כמו גם על גניזתם, רשאי ואולי חייב לשקול מחדש האם האישומים הרלבנטים יעמדו במבחן משפטי אם לאו. בכך יכול לחסוך היועץ מהציבור, מהנאשם וממערכת המשפט, דיונים משפטיים מיותרים שיניבו תוצאה זהה לאחר שנים ארוכות.

מהרגע שהידיעה על עסקת הטיעון הנרקמת הודלפה לכלי התקשורת, מתקיים מסע עונשין וביקורת ציבורית רבה לגבי החלטתו של מזוז וקיימים גורמים שמאיימים בפניה לבג"ץ. אדרבא - שיפנו לבית המשפט. משוכנע אני כי השופטים שישבו על המדוכה לא יתערבו בשיקוליו העניינים של היועץ ולא ישימו עצמו במקומו, כפי שראוי ונכון שיהא במדינה שבה מתקיימים עקרון הפרדת הרשויות ועקרון שלטון החוק.